מושקו נולד ב-13.12.1953 בקיבוץ סעד. אב לארבעה ילדים וסב לשבעה נכדים. בעל תואר שני בגנטיקה של צמחים ובמדרש וספרות עברית. עבד במכון וולקני, מכון וייצמן, טיפוח כותנה וכמרצה במרכז יעקב הרצוג בקיבוץ עין צורים. היה בצבא קבע מעל עשר שנים, סמח"ט מילואים בחטיבה הירושלמית, ובתפקידים באוגדת איו"ש ובחיל המודיעין. עם שחרורו מהצבא בגיל 50, החל לעסוק, בתחילה בהתנדבות ולאחר מכן כעבודה, בזיהוי ופיתוח אתרי תיירות ופעילות בטבע.

מושקו היה שילוב של חוזה והוזה. איש שראשו ההוגה בעננים במובן שהשמים הם הגבול ומבט עד האופק וצילום אויר הרואה את ההיבט הכללי ואת כל הנסתר .ורגליו נעוצות באדמת הביצוע והתכלית והבולדוזריות והפושריות. בשקט ועם חיוך..
כמה מילים על האיש:
בן קיבוץ סעד שבנגב הצפוני.
נכד למשורר ומורה ירושלמי 8 דורות.
בוגר שייטת.
מפ בגדוד 51 בגולני.
סמחט החטיבה הירושלמית במילואים 
"בוגר":
מלחמת ששת הימים. כנער חפר שוחות בקיבוץ סעד שבעוטף עזה.
במלחמת יו"כ מקורס קצינים (אותו לימים סיים כמצטיין) הועבר לקרבות בגזרה הדרומית.
היה מתכנן ומפקד פעולת חילוץ בני הערובה בכפר יובל ב 1975. ובה גם נפצע.
היה מפקד ברמת הגולן ובחרמון במלחמת ההתשה הצפונית שאחרי מלחמת יו"כ.
היה מפקד במבצע טיהור קיני מחבלים הגדול ברצועת עזה בפיקודו של אריק שרון.
לחם במלחמת לבנון הראשונה ואיבד שם את אחיו.
לימים חזר למעל עשר שנים לקבע בעיקר
למימוש השכלתו כמומחה לגנטיקה של צמחים ב...מודיעין.
כשהשתחרר עשה תואר ראשון ושני נוסף בספרות עברית ומדרש.
בשלוש עשרה שנות חייו הנותרות שילב את: נטיות ליבו. רחשי נפשו. השכלתו המגוונת. ויכולותיו הארגוניות והתפעוליות בשלל פעילויות.
הוא הדריך טיולי לילה לאור הלבנה . אחת לחודש . תמיד סביב נושא מסוים ובליווי טקסטים סיפרותיים רבים.
הוא עבד מטעם המשרד לאיכות הסביבה
ברשות הנחלים (הניקוז )
ומטעם המוצעה האזורית שפיר ומטעם עצמו בהתנדבות . שיקום נחלים. פיתוח נחלים. שילוב פעילויות חינוכיות ותרבותיות  ותרבות פנאי סביב נחלים ושטחים פתוחים:
מסלולי אופניים בנחלים. מסלולי הליכה בתוך או ליד הנחל. פיתוח פינות חמד לישיבה ובילוי.
ובעיקר בעיקר : פעל עם עיניים פקוחות לרווחה לזהות. לאתר. להציף. במה שממש :
"מתחת לאף" ,ליד הבית , בסביבה הטבעית והיומיומית , יש פוטנציאל ליופי וחן.
הוא תמיד אמר : לגרנד קניון או ליוסמטי מגיעים פעם בחיים. אבל סביבתנו מלאה 
בפוטנציאלים לפינות חמד צנועות . אפשר להנגיש אותם ליומיום שלנו. לצעוד אליהן או לידן או בהן. או לרכב באופניים. או לפתוח שלחן. או לשבת בהן ולצפות בזריחה או בשקיעה. להרגיע את הגוף. לענג את הנפש. לראות את הבית מרחוק. מבעד לשדות. למטעים.לאירועי שמחה. להפנינג חברתיים.
אז הוא בעזרת גורמים כמו : המשרד לאיכות הסביבה. קק"ל. מועדוני רכיבת אופניים. מועצות אזוריות. חברה לשימור אתרים. רשות הטבע והגנים.ואנשי מקצוע כמו : אדריכלי נוף. מהנדסי מים. יערנים. היסטוריונים. והמון המון תושבי האזור שהתמכרו איתו לחקור ולהרים פרויקטים. כך הוכשר מסלול אופניים בנחל גוברין. ותצפית הפיתול. ומסלול היונה לצעידה בשדות. שלולית החורף בכניסה לעין צורים. חורשת תמר. חורשת גרשון. גבעת התאנים. מסלול אופניים בנחל האלה. ואמפי קטן בכמה מקומות בסביבה. ויער איתן. ועובדים על בית הסביל. ומסילת הברזל של הרכבת התורכית.ועוד מסלולי הליכה ואופניים ושימור ופיתוח אתרים.והמיצפור הזה .
כמו שכתוב בשיר הייקו יפני שמושקו כל כך אהב:
"חלף הלילה
בחלק הרחוק
של הנהר
נותרה פיסת ירח"
אז ...למרות שמושקו פיזית חלף
                                                                        ...
נותרה פיסת ירח ...
כאן....
המאירה לנו כאן מאורו.